ד"ר תומר סיימון

ד״ר תומר סיימון הינו המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. בתפקידו הקודם תומר היה סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט ישראל, ולפני כן היה העתידן ודירקטור בכיר לחדשנות ומחקר אקדמי של חברת אמדוקס. הוא מביא עמו ניסיון של מעל ל-20 שנים בעולמות המחקר הטכנולוגי, פיתוח תוכנה, הקמה וניהול מרכזי פיתוח גדולים. תומר מומחה בתכנון והובלת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, אוטומציה ועתיד שוק העבודה. היום, תומר מלווה בכירים רבים במערכת הלאומית הישראלית והבינלאומית בבניית אסטרטגיות ארגוניות ולאומיות. תומר חבר במספר ועדות לאומיות, כולל ועדת ההיגוי לבינה מלאכותית של משרד החינוך וועדת קשרי אקדמיה-תעשייה במועצה הלאומית למו"פ של משרד המדע. במהלך משבר הקורונה תומר הוזמן להיות חבר בצוות ראש הממשלה לבניית אסטרטגיית יציאה והחזרת המשק לפעילות עסקית ותפקוד.

פרופ' יוסי יובל

פרופ' יוסי יובל הוא פרופסור מן המנין וראש המעבדה לנוירואקולוגיה בבית הספר לזואולוגיה וראש בית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. את תאריו הראשונים בביולוגיה ובפיסיקה כמו גם את התואר השני במדעי המוח למד יוסי באוניברסיטת תל אביב והוא מחזיק בדוקטורט בביולוגיה ולמידת-מכונה מאוניברסיטת טובינגן בגרמניה. לפני שהצטרף לסגל האוניברסיטה בתל אביב השתתף בשני מחקרי פוסטדוקטורט, האחד במכון ויצמן והשני באוניברסיטת שיקגו. המחקר של פרופ' יובל משלב ביולוגיה וטכנולוגיה. עבודתו על ביו-סונאר הולידה פיתוח של רובוט אוטונומי דמוי עטלף שמנווט באמצעות סאונד בלבד באופן אוטונומי, כמו גם כמה יישומים ביו-מימטיים אחרים בחקלאות מדויקת (שניים מהם קיבלו לאחרונה פטנט). עבודתו על השימוש של עטלפים בביו-סונאר לניווט בשטח במקביל לשימוש במכשיר MRI לחקר מוחם של עטלפים במעבדה, יצרה תחום חדש שהוא מכנה נוירו-אקולוגיה, והמבוסס על רעיונות ממדעי המוח ואקולוגיה.

​

​

-

ד"ר רועי טרטקובסקי

​ד״ר רועי טרטקובסקי הוא מרצה בכיר בחוג לאנגלית ולימודים אמריקניים באוניברסיטת תל אביב. לפני הצטרפותו לסגל הבכיר באוניברסיטת היה חוקר אורח בחוג לאנגלית באוניברסיטת ניו יורק. תחומי המחקר וההוראה העיקריים שלו הם פואטיקה ושירה אנגלית ואמריקנית בדגש על מערכת הצלילים בשירה ועל שפה פיגורטיבית. ספרו בנושא חריזה, שיצא לאור בשנת 2021, עושה שימוש בתיאוריה פסיכואנליטית על מנת להציע קישור בין חריזה לבין מושג הטראומה כפי שנוסח ע״י פרויד. פרסומיו בנושא שפה פיגורטיבית מתבססים על תיאוריות קוגניטיביות ומאירים כך את האופן בו השירה נסמכת על (ומשבשת) תהליכי עיבוד רגילים. מאמרו האחרון מתמקד במשורר האמריקני צ׳רלס רזניקוף אשר פרסם עדויות של ניצולי שואה ממשפט אייכמן וממשפטי נירנברג בשורות קצוצות, כ״שירה״, בספר שפרסם ב-1975.

ד"ר אורלי פורמן

ד"ר אורלי פורמן השלימה תואר ראשון ושני בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בדגש על התפתחות שפה. לאחר מכן השלימה דוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת סטנפורד, שם חקרה את הקשר בין שפה לחשיבה בגישה בינתחומית. ד"ר פורמן היתה שותפה להקמת הסטארטפ 'לינגואלי (Lingua.ly)', המציע לימוד שפה יעיל ומותאם אישית תוך כדי גלישה ברשת. היא השתתפה כעמיתת מחקר במחזור הראשון של מרכז Minducate באוניברסיטת תל אביב, המתרגם תובנות ממדעי המח והקוגניציה לישום בעולם החינוך. כיום חוקרת ומפתחת במט"ח המרכז לטכנולוגיה חינוכית ומרצה בסמינר הקיבוצים.